החלטה בתיק דמ"ש 10638-05

1.                              לפניי בקשה לביטול פסק דין שהוגשה ביום 6.9.2012, על פסק דין שניתן בהיעדר הגנה ובהיעדר התייצבות כנגד המבקש ביום 19.2.2007, ותוקן ביום 15.9.2011 לבקשת המשיבה להוספת מספר תעודת הזהות שנושא המבקש.

2.                              מושא פסק הדין הן זכויות המשיבה בגין תקופת העסקתה אצל המבקש, וסיומה.

3.                              המבקש טוען כי לא קיבל את כתב התביעה לידיו מאחר ששהה בחוץ-לארץ בשנים 2005-2007 ועל כן לא ידע על קיומו של ההליך. לגופו של עניין טוען המבקש כי אין עילה לתביעת המשיבה, בין היתר נוכח ביצוע מעשה פלילי והפרת אמון במהלך עבודתה.

4.                              המשיבה עותרת לדחיית הבקשה. נטען כי פסק הדין בדין ניתן, כתב התביעה הומצא כדין וכי המבקש יצא מן הארץ על מנת לחמוק מביצועו של פסק הדין.  

הכרעה

5.                              בהתאם לתקנה 50 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין)-תשנ"ב (להלן: "התקנות"), בעל דין שניתן נגדו פסק דין בהיעדר התייצבות רשאי להגיש בקשה לביטולו תוך 30 יום מיום שהומצא לו פסק הדין.

בענייננו, הוגשה הבקשה שנים לאחר מתן פסק הדין אלא שמאחר שהתיק, בשל היותו ישן, כבר בוער ולא מצוי בארכיב בית הדין, הרי שלא ניתן לבדוק האם הומצא פסק הדין למבקש. כך גם בנוגע ליתר ההמצאות.

בנוסף, פסק הדין תוקן רק לאחר שנים. עיון בתיק בית הדין מעלה כי לא בוצעה המצאה בדבר תיקון פסק הדין למבקש.

לפיכך, נראה את הבקשה כאילו הוגשה  במועדה.

6.                              במסגרת הבקשה שלפניי יש לבחון את סיבת מחדלו של המבקש להגיש את הגנתו, ואת סיכויי הצלחתו באם יבוטל פסק הדין והוא יורשה להתגונן. כפי שנקבע, הרי שהשאלה השנייה- עיקר היא, ואילו לראשונה קיימת אך חשיבות שנייה במעלה (ראו לעניין זה ע"א 10152/07 מרסל פדידה - רפאל ליאור בשם המנוח רפאל שמואלי ז"ל, ניתן ביום 15.12.19 - פורסם במאגרים האלקטרוניים;  וכן זוסמן סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, סעיף 575).

בפסק הדין מושא הבקשה הוצג בפני בית הדין אישור מסירה של המצאת כתב התביעה למענו הרשום של המבקש, אלא שאמו של המבקש, שנכחה במקום, סירבה לקבלו.

7.                              נוכח כך, עולה כי כתב התביעה הומצא כדין למבקש. המבקש טוען כי היה בחוץ לארץ בתקופה הרלוונטית.

עיון ברישום נסיעות המבקש מטעם משרד הפנים ,שצורף לבקשה, מעלה כי המבקש יצא מישראל רק ביום 15.8.2005, לאחר מתן פסק הדין ולא לפניו. המבקש לא הראה טעם אמיתי למחדלו ואולם נוכח מהותו של ההליך: סוגיות הקשורות ביחסי עבודה שהתקיימו בין הצדדים וסיומם, מוטב כי תינתן האפשרות לבירור המחלוקת.

8.                              תוצאה זו עולה בקנה אחד גם עם מדיניות בית הדין לעבודה להעדיף את בירור המחלוקת ולאפשר לבעל דין את יומו בבית הדין - דב"ע 53/98-9 רבינאן - הסתדרות מדיצינית הדסה ואח', תק-אר95(2)122; דב"ע 122/98-9 אלון שירותי דלק תפעול וניהול (1993) בע"מ - עבד אלראף מואסי, תק-אר 98(3)345).

9.                              יחד עם זאת, על מנת לאזן את הפגיעה במשיבה, אשר התנהלותו של המבקש גרם לה להוצאות הכרוכות בהליך עובר למתן פסק הדין, ואף לאחריו, על המבקש לשאת בעלות המחדל.

10.                          לפיכך יותנה ביטול פסק הדין בתשלום הוצאות ושכ"ט עורך דין על-ידי המבקש למשיבה בסך 3,000 ש"ח, וזאת עד 30 יום ממועד מתן ההחלטה, שאחרת ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד מתן ההחלטה ועד לתשלום המלא בפועל.

11.                          המבקש יגיש כתב הגנה עד ליום 10.12.2012 בכפוף לסעיף 10 דלעיל.

12.                          לעיוני ביום 11.12.2012.

13.                          לאחר מכן ייקבע המשך ההליכים בתיק.